קינן נ' ישראל בע"מ

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים.

לטענת התובעת, אוטובוס של הנתבעת פגע במראת הרכב השמאלית של רכבה אשר עמד בחנייה מסודרת, והמשיך בנסיעתו .

לאחר שאותר, התנצל הנהג על הפגיעה וטען כי לא הבחין שנגרמה.

התובעת פנתה למנהל סניף הנתבעת, אשר השיב לה רק לאחר מספר ימים, כי אין מקום להחלפת המראה במלואה, אלא את הזכוכית בלבד.

התובעת פנתה לשמאי מטעמה, אשר קבע כי יש להחליף את המראה ואמד את הנזק בסך של 2,991.64 ₪.

עוד עותרת התובעת לפסוק לה סך של 580 ₪ בגין עלות חווה"ד השמאית.

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות. אף שהנתבעת אינה מתכחשת לסוגית האחריות הרי שלטענתה לתובעת לא נגרם נזק לבית המראה, אלא לזכוכית בלבד.

לתובעת הוצע לתקן את המראה ברכב במוסך זוהר בטבריה ואולם התובעת סירבה.

בהתאם לחוזר מס' 15 של משרד התחבורה מ-29.1.95 בכלי רכב אשר גילם מעל שנתיים (כמו הרכב שבנדון), יותקנו חלפים משומשים ואף בעניין זה לא היה מקום לחרוג מנוהל זה.

דיון והכרעה:

אין מחלוקת בשאלת האחריות, המחלוקת היחידה הינה בסוגיית שיעור הפיצוי שיש לפסוק לתובעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות מצאתי לקבל את התביעה במלואה, ואנמק.

תביעת התובעת נתמכה בחוות דעת שמאית, קבעה כי המראה ניזוקה כך שהיה קיים צורך לפרקה ולהחליפה. השמאי העריך את עלות התיקון בסך של 2,991.64 ₪.

הנתבעת לא המציאה חוות דעת נגדית וטענתה כי ניתן להחליף את המראה בתמורה לסך של 1,400 ₪, לא נתמכה במאום, אף לא אישור מטעם אותו מוסך זוהר אליו ביקשה הנתבעת להכניס את רכב התובעת לצורך תיקון.

טענת התובעת כי אכן החליפה את המראה הוכחה. לתביעה צורפה חשבונית קבלה המעידה כי המראה הוחלפה וכי הסכום שנקבע על ידי השמאי שולם למוסך.

טענת התובעת כי נעשה מאמץ אשר לא צלח למצוא מראה משומשת, לא נסתרה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,572 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 26.5.10 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 500 ₪.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"א, 07 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.